ILLANA SHOSHAN

להעצים I להניע I להתנוסס

בשבועות הקרובים תחליט הוועדה למינוי שופטים למנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. כיום, מכהנים בבית המשפט העליון 11 שופטים ורק 4 מתוכם הן שופטות. כלומר, פחות משליש. התקווה שעם העלייה במודעות לחשיבות ייצוג נשים בפורומים של מקבלי החלטות, הנתון הזה יעלה לאורך השניםהתבדה. בשנת 2006 כיהנו בבית המשפט העליון 5 נשים,  שליש.  בסבב המינויים ב-2012 כש-2 שופטות ו2 שופטים פרשו, מונו 3 שופטים ושופטת אחת. בבתי המשפט של השלום והמחוזי היחס בין מספר השופטים והשופטות הוא כחצי חצי, אך כשמגיעים לעליון היחס יורד לפחות משליש ואם בסבב המינויים הקרוב יגברו האינטרסים הפוליטיים היחס ירד לחמישית! 20% כשבאוכלוסיה אנחנו 51%.

בית המשפט העליון אמון על אכיפת החוקים של מדינת ישראל, ובחוקי מדינת ישראל נקבעה חובת ייצוג הולם לנשים בפורומים ציבוריים שונים. יתרה מזאת, בחוק לשוויון זכויות האישה, תשי״א-1951 נקבע כי ככל שבגוף ציבורי יש תת ייצוג לנשים, תינתן העדפה לאישה אם המועמדים מבין שני המינים הם בעלי כישורים דומים. ובכל זאת המאבק על קיום החוק הזה עולה בכל סבב מינויים בדירקטוריונים ובועדות ממשלתיות. בית המשפט העליון חשוב באותה מידה מאחר והוא משמש מודל וסמן לכלל המעסיקים במדינה והוא אמון על אכיפת החוקים שלנו.

החוק נתן לשופט בעליון שיקול דעת נרחב לפרש את החוקים ופסיקותיו הינם פסיקה מנחה לכל בתי המשפט בארץ. אדם לוקח את עצמו לאן שהוא הולך ושופט גם הוא אדם. שופט מביא עימו אל כס המשפט את החוויה האישית שלו, את ניסיון החיים שלו והשקפת עולמו. אנחנו רוצות ייצוג הולם בגוף שקובע את עולם הערכים של החברה ובכללה היחס אלינו הנשים, במיוחד כעת כשנשים מודרות ממקומות ציבוריים.

הדבר שאולי הכי חשוב הוא המסר שאנחנו שולחים לדור הצעיר: שעמדות מנהיגות הן לגברים בלבד. נעשים כל כך הרבה מאמצים לעודד נערות למנהיגות, אך כדי שהן תשאפנה לקחת חלק בהנהגה (הפוליטית, הכלכלית והמשפטית), הן צריכות מודלים לחקוי והן צריכות להאמין שיש להן אותם סיכויים כמו לבנים בכיתה.

צמצום מספר השופטות בבית המשפט העליון שולח מסר הפוך מזה: שלא משנה עד כמה נשים משקיעות התפקידים בעלי ההשפעה יישארו בעיקר נחלתם של הגברים בחברה. אותן נערות רואות את דור האימהות שלהן שלמדו, השקיעו ועבדו קשה במקום העבודה ובבית, אך כשהגיעו להתמודד על תפקידי מפתח, נתקלות בתקרת ברזל. החשש הוא שאותן נערות יוותרו מראש על תפקידי הנהגה. לא רק הנשים יפסידו מכך אלא החברה כולה. בידי הוועדה לבחירת שופטים המנדט לשנות את זה למען הנשים והחברה בישראל.

המחוקק יודע את זה, ולכן ב2013 שונה החוק כך שיבטיח שבין שומרי הסף של מערכת המשפט יהיה ייצוג הולם של נשים, שלפחות אחד מהנציגים ששולח כל גוף לוועדה למינוי שופטיםתיהיה אישה. מטרת החוק היתה להביא למינוי של יותר שופטות. לכן זו אחריות כל חברי הוועדה, לשקול שיקול זה בבואם להחליט על המינויים לבית המשפט העליון שעיני כולנו נשואות אליו כמגן הערכים שלנו.

הכותבת הינה משפטנית מוסמכת וחברת הנהלה בשדולת הנשים לישראל.

הפוסט  פורסם בטור דעות בידיעות  אחרונות  ב7.1.2017

%d בלוגרים אהבו את זה: