ILLANA SHOSHAN

להעצים I להניע I להתנוסס

שימעון פרס: ״אם אנסה לכפות עליה לעשות דברים המנוגדים לאופייה, היא עשויה להסכים למעני, אך היא לא תהיה עוד עצמה, ואני אאבד את הידיד הכי קרוב לי בעולם״. ציטוט מכתבה של סמדר שיר.

במשפט הזה טמונה פילוסופיה שלמה. פילוסופיה שלאישה יש חירות משלה להיות היא עצמה. כשגבר מתאהב באישה ולאחר מכן מבקש ממנה לוותר על החלומות שלה כדי שתהיה עזר כנגדו להגשמת החלום שלו: חלום שאולי יביא יותר כסף למשפחה, אולי חלום עם חשיבות ציבורית גדולה, הוא באותו הרגע שתל את זה שיום אחד יסתובב ויאמר לה: ״את השתנת, את לא האישה איתה התחתנתי, את כלום בלעדי״. שמעון פרס כיבד את הרצון של סוניה לא ללכת לאיבוד בתוך החלום שלו. הוא קיבל את זה ולא ראה בזה איום על ״הגבריות״ שלו או המנהיגות שלו.

סוניה ושמעון פרס התחנכו בכפר הנוער בן שמן, ואני לא יכולה שלא לקשר בין תפיסת החינוך של הכפר שרואה כל אדם (אישה או איש) כשווה לך ולכן מחנכת להכיר בחירות של כל אדם ללא סייגים. זהו החינוך שספגנו לוריד כל יום בכפר הנוער בן שמן אני וחברי.

שמעון פרס הכיר בחירות של סוניה להיות היא, לבחור את הרצונות שלה, גם אם החלומות שלו היו גדולים וחשובים, הם לא פחות חשובים מהחירות שלה לבחור את החיים שלה, להיות שלא באור הזרקורים.  סוניה ושימעון פרס חיו על פי קוד מוסרי גבוה. קוד שמכיר בחירותו של אדם כערך עליון. זה לא סיסמא עבורם רק – הם פעלו על פי הערך הזה. מצערת אותי מאד הביקורת שלפעמים נכתבה על הבחירות שלהם, ביקורת שלפעמים מלווה במידה של רשעות ולכן פיספסה את העיקר.

לשימעון פרס היתה חשיבה אחרת ומתקדמת מהסביבה שלו, הוא ראה את הצורך בהשקעה בכור אטומי לישראל כדי להביא לה שלום. פרס עשה צעדים חריפים כשביהן כראש ממשלה ב1986 על מנת להוציא אותנו מהחול הכלכלי טובעני שהיינו בו, הוא ראה קדימה וראה ברור.

היחס שלו לאנשים ונשים לא היה שונה. בראיון עם הנשיא פרס לכבוד יום הולדתו ה89' שפורסם בידיעות אחרונות, ביטא בצורה ברורה כל כך, במספר משפטים, דברים שבנסיון להסביר אותם נכתבו עליהם מאמרים ארוכים:

״שוביניזם זה כמו אהבה עצמית – אדם השקוע באהבה עצמית אינו יודע מה זו אהבה״.             ״לפמיניזם יש הצדקה היסטורית עד היום הזה מפני שגברים ניסו לגזול מהאישה את שוויונה ואת חירותה עד היום ישנם הרבה מקומות שבהם אישה נותרה בגדר עבד ואפילו יותר גרוע״. ״רוב האנשים הבינו שצריך להילחם בעבדות, אבל משום מה חשבו שעבדות זה רק עניין של עבדים, כשיש גם עבדות של נשים. הפמיניזם זו צורת מלחמה בעבדות של נשים.״                                                                ״אין לגבר כל סמכות וגם לא כל סיבה להפוך את רעייתו לשפחתו״.

פרס וסוניה גדלו בתקופה שישראל היתה חברה פתוחה, בה הכל היה אפשרי, אפילו הקמה של מדינה יהודית ודמוקרטית אחרי 2000 שנות גלות!!! בחברה כזו לרצונות של אישה יש מקום להתקיים.

סוניה גדלה וחונכה בדור שנשים וגברים היו שווים בארץ ישראל, לפני שנבנתה כאן תקרת זכוכית ותקרת ברזל. סוניה היא מדור של נשים שעבדו, חרשו, בנו כבישים ונשאו נשק לצד הגברים. הגברים לא ציפו מהן להיות אחרות הן אהבו אותן חזקות ושותפות לחזון של בניית המדינה. לא היה זמן לפינוקים. רק לאחר שנוסדה המדינה החלה לאט לאט להיווצר כאן חברה שמדירה ומצמצמת את המרחב של נשים. אנשים כמו שמעון פרס, יצחק רבין, דוד בן גוריון ויגאל אלון ביטאו לא פעם את החשש שלהם מהחברה הסקסיסטית שנוצרת כאן.

היחסים המכבדים של שמעון פרס וסוניה יחסים נבעו מחינוך שיש בו איזון בין שיוויון, קבלה והכלה של הזולת. זה החינוך שקיבלנו בכפר הנוער בן שמן. המורשת של דר׳ להיימן ופרופ׳ אריה סימון ממשיכה עד היום בכפר כי החניכים שהתחנכו עליה חוזרים לכפר כמדריכים ומדריכות מורים ומורות.  זכינו.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: