ILLANA SHOSHAN

להעצים I להניע I להתנוסס

מאד מפריע לי העליהום על הדתיים, כאילו הם עוכרי ישראל. בני עקיבא לא ביקשו שהבנות לא יופיעו, בני עקיבא הם חברה שמתנדבים בקהילה ומתגייסים לצבא וכמוהם יש עוד דתיים רבים אחרים. לדתיים יש את הקווים האדומים שלהם. לא רוצה להיכנס כאן אם הם טובים או לא, נכונים או לא. מה שנחוץ הוא שהערכים הדמוקרטים יהיו חשובים לנו, חשובים כמו שלהם חשובים דיני השולחן ערוך. אנחנו לא יכולים להכתיב להם במה ואיך להאמין. גם הם לא אמורים להכתיב לנו, אלה שאנחנו מתקפלים מהערכים שלנו – ערכים של דמוקרטיה ושיוויון ומאשימים אותם שהם מכתיבים לנו.

הרמטכל ושר הביטחון התבטאו בגסות לגבי שירת הנשים , הם היו במדים כשנשאלו על שירת החיילות הם ענו "עם או בלי בגדים?״ יו״ר הכנסת החליט לבטל הבאה של זמרות לכנסת לשירת ההימנון, כדי לא לפגוע בדתיים בכנסת: "מעתה חברי הכנסת ישירו את התיקווה" בעצמם אמר ריבלין. לכאורה נחמד שחברי הכנסת ישירו בעצמם, כך נוכל לראות מי מהם באמת מכיר את המילים:) אלה שזו לא היתה הכוונה.

מפקדים בצהל מבטלים הופעות של חיילות ברגע אחרון מחשש שהחיילים יקומו ויצאו. (ראו עדות ממקור ראשון כאן בסלונה). ההתנהגות הזו היא כניעה.

ההחלטה להיכנע או לא היא החלטה שלנו, ואנחנו אמורים לכעוס על כך שנבחרי הציבור שלנו, לא מגנים על הדמוקרטיה שלנו ולא על הזכויות שלנו כאזרחים וכבני אדם.

זה יפה להיות סובלני אבל אני וציבור הנשים (וכמה גברים) לא מוכנות לשלם את המחיר, בהשמדה סימבולית שלנו. השמדה סימבולית היא העלמה של ציבור מסויים, במקרה שלנו -נשים- מהבמות הציבוריות.  זה  החל בשירה בכנסת, עבר לצה״ל וטקס פרסים של בית חולים הדסה. רופאות שקיבלו פרס הצטיינות נתבקשו לא לעלות על הבמה בטקס חלוקת פרסים של הדסה בספטמבר 2011 . אז מה, האם מחר שופטת בית משפט תתבקש לא להקריא פסק דין שלה כי יש דתיים באולם? האם חברת כנסת תתבקש לא לנאום?  חברות לא יעסיקו נשים בעמדות בכירות כי הן יהיו מגבלה ביצוג החברה בתקשורת ובכנסים.

זה נשמע הזוי, אבל לפני למעלה מעשר שנים כשהחלו להורות לנשים לשבת מאחור באוטובוס כולם סרבו לראות שזה יתפשט מעבר לשכונת מאה שערים. אבל זה התפשט לראשון לציון, חיפה, למדרכות ולבמות הציבוריות, באוניברסיטת תל אביב ובבית חולים הדסה בירושלים. אחד מעוז הליברליות הישראלית והשני נתמך כספית על יד אגודת נשים מזה עשרות  שנים. נשים בכל העולם אוספות כסף מארגנות ארועים ותומכות בבית החולים , זו חוצפה שאין כמותה להדיר אותן מהבמה.

הנושא כל כך טעון שבמשך שנים בחרנו לא להתעסק איתו, לא להרגיז, לא לייצר פירוד, זה לא הזמן: יש דברים דחופים יותר על הפרק.  הילד של כולנו -גילעד שליט עדיין לא חזר הביתה, אין אוכל לילדים, שוב מלחמה, ושוב מתחי פגזים בשדרות והנה אולי עוד שואה, מכירות את זה?  זה מה שנשים עושות, שומרות על השלום!!

בביתן הן שומרות על השלום למען הילדים והמשפחה. אלא שהשלום הזה בא על חשבון השלום הפנימי שלהן, שבסופו של דבר פוגע בבריאות הנפשית והפיזית שלהן, ובספירה הציבורית הן משלמות בהדרתן ודחיקתן . יש לזה שם: זה נקרא השמדה סימבלית.  איך השמדה סימבולית מתקשרת לפוליטיקה שלנו ? היא מתקשרת  לאיך תיראה החברה שלנו בעתיד הלא רחוק, האם משפיעה על הרצון של בנות לבחור במסלול של מנהיגות.

אנחנו רואים היום נשים בעמדות בכירות מאחר שהתנועה הפמניסטית בשנות ה70  וה-80 אמרה לנו אתן יכולות, מותר לכן לשאוף. כשנבחרתי למלכת היופי ב1980 – אמרתי בראיון הראשון שלי: "אני רוצה להיות  "עצמאית כלכלית ". "אני רוצה קריירה". העזתי להגיד את זה  כי אף אחד מהמחנכים שלי בכפר הנוער בן שמן לא רמז לי אפילו בקטן שאני לא יכולה, או עשה לי הנחות כי אני בת.

בשנים האחרונות נשים בארץ עשו התקדמות גדולה מבחינת חקיקה וקידום נשים. החברה  הישראלית החלה להבין שהיא זקוקה לנשים מסביב לשולחן כי הן מביאות זוית ראיה חשובה ושונה לחדר. כל זה ישתנה אם נשתיק את הבנות שהיום ממלאות את ספסלי הלימודים בתיכון באוניברסיטה ובצבא כי הן לא יקחו על עצמן מסלול של מנהיגות. בנות מקבלות היום מסר שאין להן סיכוי, שהמאבק אבוד. ההחלטה של מועצת הנוער שהבנות היו שותפות לה מצביעה על כך שהן ויתרו. ואם הן תותרנה שוב ושוב לא יהיו לנו מנהיגות נשים בעוד 20-30 שנה.

למה הן ויתרו? כי אנחנו המבוגרים ויתרנו -ויתרנו כשמכים נשים באוטובוס. ויתרנו כשהרמטכ״ל ושר הביטחון מעירים הערות סקססטיות ומתנשאות (שניהם היו צריכים ללכת הביתה). אנחנו ויתרנו כשרופאות שזכו בפרס הצטיינות נתבקשו לשלוח גבר לאסוף את הפרס במקומן.  אנחנו ממשיכים לוותר כשבכנסים בנושאי חינוך ועסקים אין נשים דוברות. זוהי הדרה שאירגונים ואנשים חילוניים עושים, לא אנשים דתיים.

אנחנו שותפים ושותפות לתהליך של העלמת נשים מהזירה הציבורית.

אנחנו יכולים לשנות את זה גברים ונשים יחד. אנחנו חייבים לשנות את זה יחד.

%d בלוגרים אהבו את זה: