ILLANA SHOSHAN

להעצים I להניע I להתנוסס

פורסם בסגנון

ברוריה אבידן-בריר | 5/9/2012 8:02

אילנה שושן, בת 51, גובה : 1.75 מ', משקל : 58 ק"ג. פרודה מהמפיק ההוליוודי משה דיאמנט, אם למיכאל (מייקי), 20, ואלינור (אלי), 19. חברה בעמותות לקידום נשים, ומרצה על העצמת נשים. מחלקת את זמנה בין ביתה בלוס אנג'לס לדירתה בצפון תל אביב.

בוטוקס: "אני בלי טיפת בוטוקס, בלי זריקות חומרי מילוי בלחיים. אני לא שופטת אף אחת בגילי שעושה את זה, רק חבל שהזריקות יוצאות מפרופורציה. נשים מזריקות בוטוקס ומילוי בקמטים בלי הכרה. יש לי חברות בגילי שהן בפירוש מכורות. כשאני קופצת לאל.איי, ברגע הראשון אני לא מזהה אותן. הן מזריקות מילויים, מנפחות לחיים ושפתיים ונראות כמו חתולות מעוותות.

"מסיבות בוטוקס בעיני הן אסון. זה לא רק תאונות שיכולות לקרות, זה המסחור של עולם ההזרקות. זה ביזנס שעושה בילד אפ לחוסר הביטחון שטבוע בנשים, ומכניס אותן למלכוד. מרבית המזריקים והמנתחים הפלסטיים הם גברים, שמניעים את גלגלי תעשיית היופי. אשה צריכה להקפיד שלא תהיה רכיב במערכת כלכלית שהמטרה שלה לפמפם לנו, הנשים, שאף פעם אנחנו לא מספיק יפות ולא מספיק טובות ועלינו למנוע כל קמט.

"כשאני פוגשת בבנות 40 שעשו ניתוח פלסטי ומזריקות בלי הכרה, אני רוצה לומר להן: זה מוקדם מדי. חשוב שתדעי מה המוטיבציה שלך לצעד הזה. טפחי את עצמך מגיל צעיר, ובגיל 50 הנהיגי את חייך לא רק בסחף של טרנד, אלא בשכל. אל תלכי למזריק כלאחר יד. חשבי על מה שאת עושה. אם את זקוקה לזריקות – עשי אותן, אבל במידה. אל תיכנעי לשיווק אגרסיבי שמרוקן לך את הכיסים.

"שלא יתקבל הרושם שאני פוסלת באופן גורף טיפולים פלסטיים. כרגע אני מרגישה שעדיין לא הגיע הזמן שלי לזה. ייתכן שבעתיד אעשה את זה, חוץ מניפוח שפתיים. אבל גם אם אחליט שאני זקוקה לתיקונים פלסטיים, זה לא יהיה במין גחמה של פיק אפ בגיחת אחר הצהריים למזריק, בין הסופרמרקט וקפה עם חברה".

רון קדמי

חבל שזריקות הבוטוקס יוצאות מפרופורציה. אילנה שושן רון קדמי

תזונה: "כל החיים אני שומרת על המשקל, ולכן גם בגילי אני נראית נערית. אצלי הבסיס לתזונה מתחיל ממים. לבית שלי אני לא מכניסה משקאות מוגזים. ככלל, אני לא מכניסה לגוף שלי זבל כימי. הגוף שלנו הוא מכונה חכמה, שיודעת לנהל את עצמה בצורה מושלמת אם לא נפריע לה. תפקידי למנוע מהגוף שלי זבל, וכך המכונה מנקה

ומחדשת את עצמה. אני מכניסה לבית רק אוכל אורגני שלא עבר ריסוס. בישראל יש שפע אדיר של פירות וירקות, ואני מנצלת את ההיצע. בשר אני אוכלת לעתים רחוקות, אורגני בלבד. הבת שלי טבעונית, והיא מציפה אותי בסיפורים על תנאי הגידול האכזריים של התרנגולות. האוכל המטוגן היחיד שאני אוכלת הוא שניצל".

לו"ז קלוריות: "אני לא יכולה בלי הרעל הזה, הקפאין שפותח לי את הבוקר. קפה הפוך חזק וגדול עם חלב דל שומן, בין שש לשש וחצי בבוקר. אחרי שאני חוזרת מההליכה אני אוכלת יוגורט עם גרנולה. בצהריים אני מסתפקת בסלט. אם אני לא יוצאת בערב, אני אוכלת ארוחה אחרונה בשעה מוקדמת, שש-שש וחצי. הארוחה כוללת דג, אורז מלא, קטניות ועדשים, סלטים עם הרבה חסות ועלים ירוקים שעשירים בוויטמינים, ירקות כתומים".

משמעת: "אני חיה במשמעת, אבל לא מרגישה שאני חיה בעונש. אני חיה בעולם של בחירות. בהרצאות שהייתי עושה לנשים, הייתי אומרת להן: 'לפניכן שולחן עמוס, ואתן בוחרות מה לאכול'. מגיל צעיר לימדתי את עצמי להזין את הגוף שלי בשכל. כשלמדתי על גוף האדם בכיתה ו', הקשבתי והפנמתי. בכיתה ז' הייתי מסתכלת על חברה שלי אוכלת לחם עם חמאה וריבה. היא אכלה פי שלושה ממני. כבר אז הסתפקתי בחצי פרוסת לחם, ואת הספגטי שכולם אכלו השארתי בצלחת. כשיצאתי לדגמן במילאנו, דוגמניות אמריקאיות שעבדו איתי עלו 10 ק"ג בארבעה חודשים, מהפסטה. אני שמרתי על המשקל, בלי פסטה".

פירות ים: "באתי מבית שומר מסורת, ובמסגרת המרד במשפחה התענגתי על מאכלי ים. בהמשך חזרתי לאוכל כשר, והיום שרצים של הים מרתיעים אותי. אני לא אוכלת זבל של הים".

חטאים מתוקים: "קשה לי לוותר על מתוקים. טירמיסו, עוגת גבינה, עוגת שוקולד".

דיאטה: "אני לא סופרת קלוריות. לא הייתי אומרת שאני בדיאטה. מצד שני, אני לא זוללת. אני אוכלת כדי להתקיים, אבל לא מתענגת על אוכל. למרות זאת, חשוב לי שהאוכל הבריא שאני אוכלת יהיה לי טעים".

רון קדמי

מתפקידי למנוע מהגוף שלי זבל. אילנה שושן רון קדמי

טיפ: "זה שאני רזה כל ימי חיי, לא הופך אותי למודל לחיקוי. גם אם את מלאה, טפחי את עצמך ותאהבי את עצמך".

כושר: "לפחות שלוש פעמים בשבוע אני הולכת בשעה כחמישה קילומטרים. בימים אחרים אני בג'ים שעה וחצי, מרימה משקולות".

גוף: "אני מפתחת יחסים עם הגוף שלי. את זו שבוחרת איך להתייחס לגוף שלך. האם את משרתת אותו? מבטלת אותו? מאדירה אותו? אני וגופי שלמות אחת. הגוף שלי לא אויב שלי, הוא אוהב שלי".

איפור: "כשמדובר באיפור, החל מגיל מסוים הקלישאה 'פחות זה יותר' כנראה נכונה. בחיי היומיום אני לא מתאפרת, ואין לי איפור קבוע. לאירועים אני שמה מייק-אפ, פודרה, עיפרון ושפתון בגוונים טבעיים. כל השנים שמרתי על מראה הגבות העבות שלי, כי ידעתי שמה שאת מורטת לא חוזר".

טיפוח: "אני מרבה להשתמש בקרם לחות. אני לא קונה קרמים מותגיים-את משלמת יותר כסף בשביל המותג. את המוצרים שלי אני קונה בחנויות של Beauty Suplly במחירים עממיים, ומקפידה לקנות קרמים שנספגים מהר".

שיער: "אימצתי לי בתור חוק משפט שאמרה השחקנית גולדי הון: 'המפתח להשאיר אותך בזיכרון, זה שלא תשני את התסרוקת שלך'. כשהפכתי לאמא לשני ילדים קטנים, והייתי עסוקה בגידול שלהם ובנסיעות בעולם ללוקיישנים של סרטים, רציתי משהו יותר נוח, והסתפרתי באל.איי תספורת קצרה אצל יוקי שרוני. הסתכלתי במראה, ולא זיהיתי את עצמי. גידלתי שוב את השיער.

"בכל השנים שלי בארצות הברית תמיד קפצתי לישראל ארבע פעמים בשנה, ולכן יכולתי להישאר נאמנה לז'קלין ליכטנשטיין, שכל השנים עושה לי גוונים. בבית אני חופפת ושמה קונדישנר כל שלושה ימים. אין לי סבלנות לייבש, ואני גם לא יודעת לעבוד עם פן. השיער מתייבש מעצמו".

שיזוף: "הגוף שלי שזוף, ועור הפנים לבן. עוד כשנבחרתי למלכת היופי של ישראל ב-1980, צחקו עלי איך הייתי משזפת את כל הגוף, ואת הפנים מכסה במגבת. היה לי אינסטינקט לשמור על עור הפנים שלי. היום בשמש אני עם כובע וקרם הגנה שמכיל אבץ".

רון קדמי

עדיין לובשת ביקיני לים. אילנה שושן רון קדמי

חזה: "הציצי שלי לא זקוק לסיליקון, אבל אני תמיד עם חזייה. חזייה עוזרת לשמר את החזה. אני גם מבצעת תרגילי חזה".

שנת יופי: "אני זקוקה מינימום לשמונה שעות שינה בלילה, אחרת אני לא מתפקדת כל היום. בגלל הטיסות שלי בקו ישראל ארצות הברית, למדתי לא להילחם בג'ט לג. אם אני עייפה, אני נכנעת לזה ולא מושכת שעות ערות".

גלולות והורמונים: "בחיים לא לקחתי גלולות למניעת הריון. כיום אני מוותרת על נטילת ויטמינים. אני מאמינה שאני מקבלת ויטמינים במזון המאוזן שאני אוכלת. הורמונים אני צורכת".

סטייל: "כל השנים הייתי אישה של מכנסיים וחליפות מכנסיים. בארבע השנים האחרונות אני לובשת מכנסי ג'ינס עם כותנות פשתן לבנות, שמשדרות ניקיון ואת המראה הנערי שלי. בנוסף, התחלתי ללבוש שמלות – בדרך כלל עם נעליים שטוחות. בארץ נורא חם, אז נוח עם שמלה, ושמלה זו גם השלמה עם הנשיות שלך. דווקא כפמיניסטית, בכל הופעה ציבורית שלי אני מקפידה להופיע עם שמלה קצרה, אבל כבר לא מיני-מיני. השמלות שלי בקיץ חסרות שרוולים. התמונות שלי יגלו לי מתי להאריך שרוולים. התמונות רעות אלינו, הן לא מרחמות. את רואה תמונות שלך ויודעת מה מותר ומה אסור. אני גם מאמינה באחוות נשים ובמוסד החברה הטובה. אני בעצמי לא מהססת לומר לחברה טובה מה מתאים לגילה ומה לא".

קורבן אופנה: "אני לא קורבן אופנה. לא שאני לא יודעת מה הם הטרנדים הנוכחיים, אבל אני לא מאמצת אותם אם הם לא מתאימים לי. אני לובשת גם בגדים שתלויים אצלי בארון משנות ה-80. אני אוהבת לחזור לבגדים הישנים שלי".

ביקיני: "אני עדיין לובשת ביקיני בים. כמו שאמרתי, המראה או חברה טובה תגיד לי את האמת מתי אצטרך לגנוז אותו. בינתיים הוא בשימוש".

תכשיטים: "כל התכשיטים שלי, מלבד עגילי היהלומים על האוזניים, נמצאים בכספת. את הענק של שופארד הורדתי מהצוואר, ובמקומו אני עונדת את המרכבה של עשר הספרות מתורת הקבלה. הענק של שופארד מתגמד ליד התכשיט מהקבלה".

רון קדמי

כל החיים חידשתי את עצמי, אני לא מפסיקה. אילנה שושן רון קדמי

קריירה: "אני במצב כלכלי שמאפשר לי לא לעבוד אצל אף אחד, אבל אי אפשר לדבר על יופי, שימור הגוף וכושר בלי לדבר על הנשמה, על הדברים שאת יוצרת וסדר היום שלך. כל בוקר אני מתעוררת ומרגישה בן אדם יוצר ועסוק עם ייעוד בחיים. כדי להישאר רלוונטית אני לא מפסיקה ללמוד. בשבע השנים האחרונות אני לומדת קבלה. כשהתחלתי לעסוק בפעילות חברתית ציבורית בענייני נשים, הלכתי ללמוד מדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה, וסיימתי תואר ראשון בגיל 48. הידע שלי זו העוצמה שלי. כיום אני מרגישה שאני לא צריכה להנמיך את עצמי בשביל אף אחד".

סקס אפיל: "אני מאמינה שדווקא כיום אני יותר סקסית בהופעה שלי, כי האור שבוקע ממני מקרין החוצה".

גברים צעירים: "אין לי בעיה לצאת עם גבר שצעיר ממני בעשר שנים. יש לי בעיה קשה עם השאלות שלך על גברים צעירים. למה גברים מבוגרים עם צעירות זוכים למחמאות, ונשים בוגרות עם צעירים זוכות לתואר המבזה 'קוגריות'? כשמדביקים לנשים את השם הזה, מדמים אותן לחתולות טורפות. בעיני אין כאן אישיו. אם יש לי קליק עם גבר, הגיל שלי והגיל שלו זה נון אישיו".

על הספה: "בארה"ב יש לי מורה רוחני, פסיכולוג שהפך לקבליסט וקואוצ'ר. באל.איי אני הולכת לפסיכולוגית ישראלית שמבינה את המנטליות שלי. לקחתי לי פסיכולוגית כליווי בכל שלב חדש שהגעתי אליו בחיים. האמהות, ההליכה של הילדים לבית ספר, גיל העשרה שלהם. היה חשוב לי לקבל הכוונה איך להתמודד עם שלושה ילדים מנישואיו הקודמים של בעלי. אני מאמינה גם בהכנה פסיכולוגית שמקדמת שלבים בחיים. כמה שנים לפני שהילדים יצאו מהבית לאוניברסיטה, קיבלתי הכוונה איך לשחרר אותם ממני ואיך להכין את עצמי לפרידה כשהם נוסעים לאוניברסיטאות רחוקות, וקופצים לחופש של שבוע פעם בשלושה חודשים".

חרדת הגיל: "אין בי פחד, ובוודאי שאני לא מסתירה את גילי. למה לחיות בשקר? אם אני עצובה מזה? ממש לא. שלום לך, חירות. המסר שאני רוצה להעביר לבנות גילי הוא ששם המשחק בגיל שלנו זו החירות. חופש בחירה".

משבר אמצע החיים: "אני לא מרגישה אותו. להפך. כאמא גמרתי לייצר את הדור הבא, והיום אני יכולה לבחור ולברוא לי חיים מחדש, כאילו הייתי בת 20. אין לי התחייבויות יומיומיות, אני לא חייבת לבשל ארוחות ערב. אני חיה בלי כבלים. אשה עצמאית שיוצרת תמורות חדשות בחיים שלה. כל החיים חידשתי את עצמי, ואני לא מפסיקה".

יופי: "היו לי שנים בהן ניסיתי לצמצם את עצמי ואת הזוהר שלי. היום אני כבר לא מתנצלת שאני יפה. למדתי לחבק את הצד הנשי שלי ולתת לו להישמע. בתוך הפמיניסטית גרה ה-femme, האישה שטוב לה בחצאית נשית".

מול המראה בגיל 51: "אחרי שעשיתי שולם בין אילנה שושן ואילנה דיאמנט, אני יותר אוהבת את עצמי מול המראה. דיאמנט הייתה אמא, רעיה, שותפה לעסקי בעלה, עובדת בתעשיית הקולנוע באל.איי. כשאנחנו מתחתנות אנחנו קצת מאבדות את עצמנו. עשיתי לעצמי תיקון, וחזרתי להיות אילנה שושן".

צילום: רון קדמי, סטיילינג: תמר מרקוביץ', איפור: נגה תמיר ל"סולו", עיצוב שיער: נתנאל אטיאס, בגדים: מיכל ומורן, זאדיג אנד וולטר, גוצ'י, סטיוארט ויצמן למשיק סטיוארט ויצמן

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/399/142.htmlכתבה בסגנון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: