לאחר שפנינו מערבה וחיכינו במתח לראות כיצד תקרת הזכוכית מתנפצת ומתפזרת לכל עבר, פנינו מועדות כעת מזרחה, לירושלים, בתקווה שלפחות שם נזכה לראות ייצוג הולם של נשים בארגון הכה משמעותי של מערכת המשפט-בית המשפט העליון.

בעוד כ-40 ימים, אמורה הוועדה למינוי שופטים למנות ארבעה שופטים חדשים. כיום, מתוך 11 שופטים המכהנים בבית המשפט העליון, רק 4 מהם הן נשים. כלומר, פחות משליש. התקווה שעם העלייה במודעות לחשיבות ייצוג נשים, הנתון הזה יעלה לאורך השנים-התבדה. בשנת 2006 כיהנו בבית המשפט העליון חמש נשים, שליש. בסבב המינויים ב-2012 כש-2 שופטות ו2 שופטים פרשו, מונו 3 שופטים גברים ו 1 שופטת אישה. לאור רשימת המועמדים שהציגה הוועדה למיניוי שופטים, 21 גברים ו7 נשים, יחס של 1:3, אני שואלת האם אנחנו צריכות וצריכים להיות מודאגים? האינטרס שבבית המשפט העליון יהיה ייצוג נשי הולם הוא אינטרס של החברה כולה, נשים הן 51% מהאוכלוסיה. אבל לא רק זו הסיבה. למינויים לבית המשפט העליון יש משמעות רחבה ומשפיעה לאורך זמן על החברה.

בית המשפט העליון אמון על אכיפת החוקים של מדינת ישראל, וכידוע בחוקי מדינת ישראל נקבע חובת ייצוג הולם לנשים בתפקידים ציבוריים שונים. יתרה מזאת, בחוק לשוויון זכויות האישה, תשי״א-1951 נקבע כי ככל שבגוף ציבורי יש תת ייצוג לנשים, תינתן העדפה לאישה אם המועמדים מבין שני המינים הם בעלי כישורים דומים. מטרתו של החוק היא לקדם את שיוויון הייצוג של נשים בגופים ציבוריים, ובית המשפט העליון הוא אחד מהחשובים שבהם.

המאבק על קיום החוק הזה עולה בכל סבב מינויים, בדירקטוריונים בועדות ממשלתיות ועוד, בית המשפט העליון משמש מודל וסמן לכלל המעסיקים במשק ובמדינה.

הדבר שאולי הכי חשוב הוא המסר שאנחנו שולחים לדור הצעיר של נשים וגברים, שעמדות מנהיגות הן לגברים בלבד. בבית המשפט השלום והמחוזי היחס בין שופטים ושופטות הוא כחצי חצי, אך כשמגיעים לבית המשפט העליון היחס משתנה לפחות משליש ואם בסבב הקרוב יגברו האינטרסים הפוליטיים על האינטרסים החברתיים היחס ירד יתכן ואפילו לכדי 20%!

כדי שנערות ונשים צעירות ישאפו לקחת חלק בהנהגה (הפוליטית, הכלכלית והמשפטית), הן צריכות מודלים לחקוי הן צריכות להאמין שיש להן סיכוי. אנחנו רוצים ורוצות שנערות ונשים צעירות יאמינו כי לשמש כשופטת בבית המשפט העליון זו מטרה אפשרית וסבירה שזו תהיה אחת מהשאיפות בסל החלומות של כל ילדה בישראל.

צמצום מספר השופטות בבית המשפט העליון שולח מסר הפוך מזה: שלא משנה עד כמה ילמדו וכמה עבודה ישקיעו, התפקידים בעלי ההשפעה יישארו בעיקר נחלתם של הגברים בחברה. אותן נערות רואות את דור האימהות שלהן שעבדו קשה במקום העבודה ובבית, אך כשהגיעו להתמודד על תפקידי מפתח, מצאו רובן שערים נעולים. יש סכנה שאותן נערות יוותרו מראש על תפקידי הנהגה. לא רק הנשים יפסידו מכך אלא החברה כולה. בידי הוועדה לבחירת שופטים הכוח לשנות את המציאות הזו למען החברה ולמען הנשים והנערות בישראל.

המחוקק יודע את זה, ולכן ב2013 שונה החוק כך שיבטיח שבין שומרי הסף של מערכת המשפט יהיה ייצוג הולם של נשים כך שלפחות אחד מהנציגים ששולח גוף לוועדה תיהיה אישה. מטרת החוק היתה להביא לייצוג הולם של נשים כשופטות בבתי המשפט. לכן זו אחריות הוועדה, נשים וגברים כאחד, לשקול שיקול זה בבואה לבחור שופטים לבית המשפט העליון שעיני כולנו נשואות אליו כמגן הערכים שלנו.

הכותבת: משפטנית, פעילה חברתית וחברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל.