במרץ השנה כתבתי פוסט מאד אופטימי, שמהיום כל ילדה תדע שכל הדלתות פתוחות בפניה, אפילו הדלת לחדר הסגול בבית הלבן. היום, קצת יותר מחודש לפני הבחירות לנשיאות ארה״ב, כשמול הילרי רץ אדם ש- 6 פעמים בחייו השתמש במhפלט של פשיטת רגל כדי לא לשלם לנושים, שמאז 1995 לא שילם מיסים אבל מחזיק במטוס פרטי ועוד נכסי נדל״ן בשווי של מאות מיליוני דולרים מסביב לעולם, זה ניראה היה כמעט מבטיח. סוף סוף תהיה לנו נשיאה חשבתי, קיוותי. היום חזרתי לפוסט והוספתי את השאלה: האם?
חייתי בארה״ב הרבה שנים, כמעט חצי יובל. השבוע שבתי לכאן כדי לחגוג עם ילדיי והמשפחה בלוס אנג׳לס את החגים. בלוס אנג׳לס התחלתי את הפעילות שלי להעצמת נשים. השבוע נוכחתי לדעת שאם חשבנו שתקרת הזכוכית היא מושג של שנות ה70 והיא כבר לא קיימת, אז השבוע פגשתי אותה בתוכניות המסקרות את הבחירות לנשיאות ארה״ב 2016. אי אפשר שלא להבחין בתקרת הזכוכית כי היא מלוכלכת, מאד מלוכלכת!!! מלוכלכת עד כדי כך שהאנשים לא מסוגלים לראות דרכה. לא חשוב מה שטראמפ יעשה הוא עדיין נושף בעורפה של הילרי ונמצא רק 5 נקודות מאחוריה בסקרים- וזה ביום רע. ( survey finds Clinton topping Trump 47% to 42%" (CNN.
בכל עונת בחירות אחרת אם מול טראמפ היה מתמודד גבר, טראמפ אולי היה זוכה לאחוזים אחדים של תמיכה בעיקר מקיצונים שנהנים ללכת נגד כולם, ״לדפוא את השיטה וכולי..״ אבל בבחירות האלו כשהמתמודד מול טראמפ היא מתמודדת, הסקרים מראים ש 42% מהבוחרים יצביעו בעדו. זה מתרגם למספר עצום של אנשים, זה קצת פחות מחצי מאוכלוסיית הבוחרים. או נוסיף אליהם את ה״לא מחליטים״, כי הם למעשה לא החליטו עדיין אם להצביע להילרי, אז התמונה שמתקבלת היא שרוב האנשים ( נשים וגברים) עדיין רואים בגבר (ויהי זה האיש הכי פחות ראוי), עדיף על אישה ראויה ובעלת ניסיון ככל שתיהיה.
כיצד יתכן שאדם כמו דונלד טראמפ
שהוא קריקטורה, שהקמפיין שלו הוא תוכנית ריאליטי, שמתפאר בכך שלא שילם מיסים ב-20 שנים האחרונות, זוכה ל-40% של תמיכה בקרב הבוחרים במדינה הכי מתקדמת בעולם?
הקמפיין מוצף במסרים אנטי נשיים, הילרי אפילו מואשמת בכך שבעלה בגד בה.
אני לא יכולה שלא לחשוב שהאנשים שבויים בדימויים סטריאוטיפים שליליים על נשים. כ-50% אחוזים מאוכלוסיית הבוחרים לא מסוגלים עדיין לעכל את המראה של אישה בעמדת כח!
נשים יקרות, אם חשבתם שהכל טוב, אז הנה ההוכחה, עדיין 50% מהאוכלוסיה חושבת שלא מגיע לכן הכל, לא מגיע לילדות שלנו להיות כל מה שהן רוצות להיות ולא חשוב כמה הן תהיינה טובות יותר מהבנים שיתמודדו מולן. כל זמן שהן נשים הגורל שלהן מוגבל כי בראשם של הרבה מאד אנשים ונשים גם יחד, יש עדיין חסמים שרואים את הילדות שלנו כמוגבלות מלהנהיג.
אל תגידו לי שבארץ זה שונה: כי בכיכר רבין השבוע היה אמור להתקיים קונצרט לקירוב לבבות, שנשים לא הורשו לשיר בו. לפוביה מנשים יש הרבה מופעים ופרצופים.
מאחלת לנו שנה טובה יותר, שנה בה תקרת הזכוכית תסדק והלוואי שתתרסק.



