כשישבו אבות האומה האמריקאית לכתוב את החוקה, הם התעקשו על הפרדת הדת מהמדינה. אזרחי אמריקה החדשים (שכינו את עצמם
העיבריים החדשים) רצו להבטיח שהמדינה לא תתערב בעיניני דת כי אמונה זה עניין פרטי מאד. אנשים רצו לנהל את חיי הפולחן שלהם ללא התערבות של הפוליטיקאים. מהצד השני כותבי החוקה שהיו אנשים דתיים בחלקם, היו מודעים לכוחם של מנהיגי הדת רצו גם להבטיח שהדת לא תשמש בידי הפוליטיקאים ככלי לקדם בו אינטרסים אישיים שלהם על ידי שימוש באנשי הדת כמובילי דעה.
כמו הקפה אצלנו זה הפוך. אנחנו מבקשים להפריד את הדת מהמדינה כי המוסדות הדתיים מתערבים בחיינו ובניהול המדינה. הדת שמלמדת אותנו שהרשות נתונה, שעשתה לנו היכרות עם הרעיון של חופש הבחירה שוללת מאיתנו מהנשים את חופש הבחירה לשיר, לנוע במרחב הציבורי, להתגרש. הנה לכם שלוש זכויות יסוד טיבעיות שנשים ב-2018 במדינה דמוקרטית נאלצות להילחם עליהן: 1. חופש הביטוי . 2. חופש התנועה. 3. חירות אישית: אישה עגונה היא למעשה אישה במעמד של צמיתה .
את הכוח הזה המדינה החילונית העניקה לאנשי הדת בישראל.
באירופה תנועת ההשכלה והחילון יצאה נגד הממסד הדת (הכנסייה) כי זו חברה לשלטון בדיכוי ההמונים.
במשך 2000 שנות גלות ליהודים לא היה ממסד כנסייתי, לא היתה שום אוטוריטה מרכזית דתית, העם שרד וגם התורה שרדה. הדת הייתה סובלנית ורב הקהילה שימש כלייף קוץ׳. אך משרצינו להיות כמו הגויים ייסדנו לנו מדינה אז ייסדנו לנו גם כנסייה ואפילו מינינו אפיפיור, שניים, אשכנזי וספרדי.
-In God We Trust
באלוהים נבטח כתבו האמריקאים על הדולר. המשפט הזה נוסף על הדולר בתקופת הנשיא אייזנהאור באמצע שנות החמישים. הבהלה מהאדומים בשנות החמישים, הביאה את הממשל האמריקאי לבקש את הגנת״האלוהים" על הדולר שלהם. מאחר ובברית המועצות המפלגה הקומוניסטית אסרה על כל פולחן דתי, בארה"ב זוהה הקומוניזים' עם איתיאיזם. עם התגברות הפחד של הממשל האמריקאי מפלישת האדומים ללבבות של האזרחים שלהם, קיבל הסמל של הקפיטליזים: הדולר הירוק,״חיזוק״ מלמעלה. על כל שטרות הדולר האמרקאי הודפס המשפט:״In God We Trust״.
כך חברו יחד הקפיטליזים והדת מול הקומוניזים.
זהו שימוש מובהק באלוהים לצרכים פוליטיים, במילים אחרות עבירה על הדיבר הראשון: ״לא תישא את שם יהוה לשוא".
רק בואו לא נתבלבל- הקומוניסטים ביטלו את הדת, כי הם רצו לפרק את האדם מכל קשריו, הם רצו להיות לו לדת. אלה שהאדם נולד חופשי ולעולם ישאר כזה. חומות ברלין נפלו ב1990 ללא ירייה אחת. מיליארדים של דולרים שהוצאו לשווא על חימוש ופרופוגאנדה ירדו יכלו היו לשלם ביטוח בריאות לדורות של אמריקאים.
אצלנו, השמאל הביא איתו את התפיסה האנטי דתית הזו מרוסיה ממנה בה, ובצורה הכי אבסורדית נציגיו נתנו לאנשי הדת את הכוח שיש להם היום. הם יצרו מימסד: הרבנות הראשית. נתנו חוקיות לבתי הדין הרבניים ואפילו עליונות משפטית ותיקצבו אותו בכספי משלם המיסים.
אחד יכול רק לשאול למה? הרי זה זועק לא הגיוני מכל כיוון שנסתכל על זה.
אז ככה , אם בארה"ב הימין חבר לאלוהים בגלל הפחד ושנאת הקומוניסטים.
הרי אצלנו הסוציאליסטים חברו לאלוהים בגלל שנאת הימין.
בן גוריון העדיף לחזק את הדתיים, רק לא לייסד ממשלת אחדות עם בגין גם אם זה על חשבון כינון חוקה שבה הדת תופרד מהמדינה, חוקה שתשמור על יציבות מדינית.
הדתיים בישראל צריכים לצאת נגד העבודה הזרה שנעשת בשימוש בשם האלוהים לשווא ולדרוש הפרדה של הדת מהמדינה. האם היום כשהשמאל יושב בחוץ יש ליורשי הימין את האומץ וגדלות הרוח להגשים את מורשת ז׳בוטינסקי ובגין ולהביא חירות לכל אזרח במדינה גם לדתיים שביננו.
אנו הנשים נצא הכי מורווחות מכך, גופנו לא יהיה עוד מגש הכסף עליו תוגש הממשלה פעם לימין ופעם לשמאל.
"הרפורמה בדת תתאפשר כשתהיה הפרדה, כשהפוליטיקה לא תהווה כוח בו הרבנים ישתמשו כדי לחזק את עצמם, אלה חוזקם יגיע מהקהילה שלהם, מהעשיה שלהם למען הקהילה, ולא מ״קירבה פוליטית." פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, יהודי וחרדי אמר שהוא לא חרד מאלוהים הוא חרד מלאן מועדות פניה של החברה היהודית בישראל . אי הפרדת הדת מהמדינה מזיקה לדת. הלוואי שהימין והדתיים יבינו זאת ויפעלו להפרדת הדת מהמדינה.